"בסוטרה אחת, בודהה שואל את המשמעת שלו,
נניח שהיה קיים אוקיינוס עצום ועמוק בגודל העולם הזה, ועל פני השטח שלו שם צף עול זהב, ובתחתית האוקיינוס חי צב עיוור שעלה רק פעם אחת בכל 100 אלף שנים
באיזו תדירות הצב הזה מרים את ראשו באמצע העול?
אננדה עונה כי, אכן, זה יהיה נדיר ביותר.
אנחנו בדיוק כמו הצב העיוור הזה, למרות שהעיניים הפיזיות שלנו אינן עיוורות, עיני החוכמה שלנו כן. האוקיינוס העצום והעמוק הוא האוקיינוס של סמסרה. הצב העיוור שנותר בקרקעית האוקיינוס הוא כמו שנותרנו במחוזות הנמוכים של סמסרה, לעלות על פני עולמות המזל רק פעם אחת בכל 100 אלף שנים.
עול הזהב הוא כמו בודהדהרמה, אשר אינו נשאר במקום אחד אלא עובר ממדינה אחת לאחרת. בדיוק כמו זהב הוא יקר ונדיר, כך בודהדהרמה היא יקרה וקשה מאוד למצוא. במשך רוב חיינו הקודמים נשארנו בתחתית האוקיינוס העצום והעמוק של סמסרה, העולמות הנמוכים. רק מדי פעם נולדנו כבן אדם, ואפילו עם חיי אדם זה נדיר מאוד לפגוש בודהדהרמה."
Subscribe now to keep reading and get access to the full archive.